כשהייתי ילדה ונערה חדר השינה הסתכם בספריה עמוסת ספרים, מיטה רגילה וארון בגדים מצופה פורמייקה. בשנים האחרונות חדרי ילדים עברו מהפך אדיר: זירה טכנולוגית עם שפע של חידושי הקידמה, שכלולים אלקטרוניים לצד מיטות מתכווננות.
כמו כן, מדובר בחדר דינאמי בעל מרחב תנועה, המחליף את אופיו מדי מספר שנים ככל שהילד מתבגר ועונה על הדרישות של הדור החדש המתוחכם. חדר ילדים עכשווי ניתן לראות כעת טלוויזיה, DVD, מערכת סאונד וטאץ' עיצובי היי טקי משהו. אך עם זאת, בחדרים רבים ישנה התעקשות על ההתרפקות לנוסטלגיה המלווה בגוונים נאיביים, צבעוניות מתפרצת ופריטים ססגוניים ומפתיעים, שאוהבים בעיקר הצעירים בגילם וברוחם, אלה שיודעים להעריך עיצוב יצירתי ואווירה אגדתית קסומה, חשוב גם שיהיו רהיטים נכונים בחדר.
בבתים בעלי מרחב גדול יחסית, ישנה נטייה להפריד בין חדר השינה של הילדים לבין חדר המשחקים שלו, מתוך מחשבה שכך ייחסך הבלגן בחדר השינה. במקרה ואין די מרחב לביצוע חלוקה זו, ניתן ליצור בחדר השינה של הילד פינת למידה נפרדת מפינת משחק ומפינת השינה, ארגון שיוצר סדר ויזואלי וסדר תפקודי כאחד. כדי לשמור על החלוקה ניתן לצייד את החלל במחיצות נעות או להשקיע בבניית גלריה כפיתרון ארכיטקטוני להפרדה בין אזור השינה לאזור הלמידה, זאת כמובן אם החלל מאפשר. כמו כן, חשוב לשמור בחדרי ילדים על פונקציונאליות ולהצטייד ברהיטים מודולאריים, כך שהילד יוכל לעצב את החדר לפי צרכיו ונוחיותו.
ספרייה: גם אם איננה מיועדת לאחסון ספרים, הספרייה היא פריט חשוב בחדר להנחת חפצים. כיום הספרייה המסורתית מתפרקת בדמותם של מדפים מודולאריים בצורות שונות ומעניינות, פירוק המאפשר פיזור של המדפים בחלל כמו מדפי קובייה ומדפים גליים ועוד. חשוב שהמדף יהיה בהישג ידו של הילד ומכאן החשיבות המודולארית לשנות זוויות וגבהים בקלות ככל שהילד עולה בגיל ובגובה. שולחן כתיבה: יכול להיות כחלק נשלף או בילד אין בספרייה או להגיע בצורה נפרדת ולשמש אף כשולחן מחשב. סביבת השולחן מוכרחה להיות מרווחת על מנת לאפשר לילד מרחב תנועה מספק עם הידיים או להוסיף בהמשך הדרך קלסרים וצרכי לימוד בהם יהיה לו צורך בגיל מאוחר יותר עם הכניסה לבית הספר. כדאי שהשולחן יכלול שידת מגירות או מגירות תחתונות. לשולחן יש להצמיד כסא מתכוונן מתאים וגוף תאורה שיהווה מנורה שולחנית ויאיר היטב. את שולחן המחשב ניתן להפריד משולחן הכתיבה או פשוט להוסיף מחשב, אם יש מספיק מקום, על השולחן עצמו, תלוי בתנאי החלל ובצורכי הילד.
מיטות: מגיל שנתיים-שלוש הילד כבר יוכל לישון על מיטת ילדים או נוער (בתוספת של מעקה בטיחות). ילדים אוהבים מיטות צבעוניות ומעדיפים אפילו ספות נוער נפתחות, המתאימות לאירוח חברים מאשר מיטה הנתחמת על ידי ברזלים או קרשי עץ. את המיטה תמיד אפשר לקשט בכריות או בצבעים צבעוניים, כך שלצבע הבסיסי של המיטה אין חשיבות יתרה בבחירת המיטה. בחדר אותו חולקים שני ילדים ישנה נטייה להעדיף מיטות קומותיים עם סולם שמאפשר גישה נוחה למיטה השנייה. כיום יש מיטות קומותיים כשהמיטה העליונה איננה ניצבת ישירות מעל המיטה התחתונה, אלא בזווית שמאפשרת גישה נוחה מהצד. כמו כן, ישנן מיטות קומותיים שתחתן, כדי לחסוך מקום, נבלעת מכתבה או ספרייה קטנה וכך על קיר אחד ניצבות שתי מיטות ואף אבזור לחדר. כדאי גם לבחור מיטה על גלגלים שקלה לניוד במקרה של שינויים בחדר וגם כדי לאפשר ניקוי מתחת למיטה. מומלץ שלמיטה יהיה ארגז מצעים בילט אין, שאף הוא חוסך כך מקום יקר בחדר. כיום ניתן לרכוש מיטות מתכווננות לילדים, שניתנות להכוונה על ידי שלט צמוד ומאפשרות הרמת ראש וכדומה. פריטי רביצה: משום שילדים מרבים לארח וזקוקים לפינת רוגע משלהם, כדאי לצייד את החדר בפופים או כסאות מתנפחים, שטיח נעים ואפילו מזרון נוסף מקושט בכריות דקורטיביות. החדר הוא הממלכה הפרטית של הילד. בחדר שלו הוא יכול לארח חברים,
לבלות זמן לבד עם עצמו, לשחק במחשב, לצפות בטלוויזיה, להכין שיעורי בית ועוד.
